הסגל הזוטר
הקבצן של עידן החדש
בקול ששון ובקול שמחה ניתן להודיע ברבים כי לאחר שביתה של כ-90 יום קיבל הסגל הבכיר של האוניברסיטאות תוספת ניכרת למשכורתו. כידוע עסקינן ברובד העליון זה הנהנה ממשרה קבועה, תנאים סוציאליים, נסיעות לכנסים בארץ ובחול, מענקי מחקר ועוד. על זו הדרך, רבים מהם קרובים מאוד לצלחת. הם מחזיקים ביותר ממשרה אחת, ממלאים תפקידים בועדות שונות ורבים מהם בעלי קרנות מחקר דשנות. לא מופרח להניח שעיסוקיהם הרבים מגביר ולא במעט את זרם המזומנים הנכנס לכיסם. עיני לא צרה בהם, ברם, האם הסגל הבכיר באוניברסיטאות הם אלה העשוקים?
אם נטה אוזן נשמע קולות שבר חלושים - מה עם המרצים הזוטרים? מה עם המרצים מין החוץ? כידוע גם הם עוסקים בהוראה ובחינוך. ניתן לראות אותם מלמדים במרץ בשעות הקשות של הערב, ובשעות המוקדמות של הבוקר. מין המפורסמות שרק בזכות מאמציהם, אהבתם והשקעתם הרבה הסטודנטים מצליחים להתמודד עם החומר המורכב, לעמוד במבחנים המפרכים ובכלל לחייך ולו במעט. אני בוש לומר שכרם המועט אינו משולם לכל אורך השנה (מרצים מין החוץ מקבלים שכר רק שמונה חודשים בשנה). בחודשי הקיץ הם תרים אחר מקורות הכנסה חלופיים, צוברים חובות וחולמים בהקיץ על היום בו יקבלו תנאים סוציאליים. הם הראשונים ללכת שהמצב הכלכלי מרע, והם אחרונים ליהנות כשהמצב מטיב. כל שנותר להם למלמל לעצמם - "בטח שלא כדאי היה ללמוד כל כך הרבה שנים, בהחלט ראוי לבחון ירידת מהארץ לטובת אוניברסיטאות בחול". אין להם את הפריבילגיה לשבות או לצעוק שבר, לרבים חבל הפיטורין כרוך על צווארם, ואחרים שותקים היות והבושה ממלאה את פיהם מים.
לצערי, הקפיטליזם הפך חלק אינטגראלי מההשכלה הגבוהה, אוניברסיטאות הפכו אט אט לבעלי ההון צמאי ממון. לעומתם, המרצים מין החוץ ממלאים את תפקיד הפרולטריון. "חוק הדלות" מבית מדרשו של מארקס הגיעה גם למגדל השן. אם בעבר האקדמיה התריעה וגינתה את התופעה הנלוזה הזו, כיום היא מייצרת אותה. אז לא די בהגדלת תקציבים, יש צורך לתת את הדעת גם לאופן חלוקתם. עם כל הכבוד לאוניברסיטאות ולדרכם הקפיטליסטית. יש לבסס את חברה של העידן החדש גם על עקרונות מוסריים של זכויות וחובות. גם למרצים מחוץ יש זכות להתפרנס בכבוד, לכלכל את משפחתם, לקבל תנאי עבודה נאותים בכלל, ותנאים סוציאליים בפרט. מתוך כך, לאוניברסיטאות יש את החובה שלא לסכל את זכויותיהם, ואינשאללה אולי גם לסייע.
הקבצן של עידן החדש
בקול ששון ובקול שמחה ניתן להודיע ברבים כי לאחר שביתה של כ-90 יום קיבל הסגל הבכיר של האוניברסיטאות תוספת ניכרת למשכורתו. כידוע עסקינן ברובד העליון זה הנהנה ממשרה קבועה, תנאים סוציאליים, נסיעות לכנסים בארץ ובחול, מענקי מחקר ועוד. על זו הדרך, רבים מהם קרובים מאוד לצלחת. הם מחזיקים ביותר ממשרה אחת, ממלאים תפקידים בועדות שונות ורבים מהם בעלי קרנות מחקר דשנות. לא מופרח להניח שעיסוקיהם הרבים מגביר ולא במעט את זרם המזומנים הנכנס לכיסם. עיני לא צרה בהם, ברם, האם הסגל הבכיר באוניברסיטאות הם אלה העשוקים?
אם נטה אוזן נשמע קולות שבר חלושים - מה עם המרצים הזוטרים? מה עם המרצים מין החוץ? כידוע גם הם עוסקים בהוראה ובחינוך. ניתן לראות אותם מלמדים במרץ בשעות הקשות של הערב, ובשעות המוקדמות של הבוקר. מין המפורסמות שרק בזכות מאמציהם, אהבתם והשקעתם הרבה הסטודנטים מצליחים להתמודד עם החומר המורכב, לעמוד במבחנים המפרכים ובכלל לחייך ולו במעט. אני בוש לומר שכרם המועט אינו משולם לכל אורך השנה (מרצים מין החוץ מקבלים שכר רק שמונה חודשים בשנה). בחודשי הקיץ הם תרים אחר מקורות הכנסה חלופיים, צוברים חובות וחולמים בהקיץ על היום בו יקבלו תנאים סוציאליים. הם הראשונים ללכת שהמצב הכלכלי מרע, והם אחרונים ליהנות כשהמצב מטיב. כל שנותר להם למלמל לעצמם - "בטח שלא כדאי היה ללמוד כל כך הרבה שנים, בהחלט ראוי לבחון ירידת מהארץ לטובת אוניברסיטאות בחול". אין להם את הפריבילגיה לשבות או לצעוק שבר, לרבים חבל הפיטורין כרוך על צווארם, ואחרים שותקים היות והבושה ממלאה את פיהם מים.
לצערי, הקפיטליזם הפך חלק אינטגראלי מההשכלה הגבוהה, אוניברסיטאות הפכו אט אט לבעלי ההון צמאי ממון. לעומתם, המרצים מין החוץ ממלאים את תפקיד הפרולטריון. "חוק הדלות" מבית מדרשו של מארקס הגיעה גם למגדל השן. אם בעבר האקדמיה התריעה וגינתה את התופעה הנלוזה הזו, כיום היא מייצרת אותה. אז לא די בהגדלת תקציבים, יש צורך לתת את הדעת גם לאופן חלוקתם. עם כל הכבוד לאוניברסיטאות ולדרכם הקפיטליסטית. יש לבסס את חברה של העידן החדש גם על עקרונות מוסריים של זכויות וחובות. גם למרצים מחוץ יש זכות להתפרנס בכבוד, לכלכל את משפחתם, לקבל תנאי עבודה נאותים בכלל, ותנאים סוציאליים בפרט. מתוך כך, לאוניברסיטאות יש את החובה שלא לסכל את זכויותיהם, ואינשאללה אולי גם לסייע.
ד"ר מרדכי גד-אל נשיא
מומחה לפילוסופיה פוסטמודרנית, ולחקר התרבות.
מרצה במכון הטכנולוגי - HIT , בפקולטה לעיצוב של סמינר הקיבוצים ובמרכז האקדמי רופין.
מומחה לפילוסופיה פוסטמודרנית, ולחקר התרבות.
מרצה במכון הטכנולוגי - HIT , בפקולטה לעיצוב של סמינר הקיבוצים ובמרכז האקדמי רופין.